פירוק ופינוי אסבסט

אסבסט, חומר שהיה בעבר נפוץ מאוד בבנייה, התגלה כגורם סיכון בריאותי משמעותי. סיבי האסבסט הזעירים, העמידים והבלתי נראים לעין, מסוגלים לחדור עמוק לתוך הריאות ולגרום למחלות קשות כגון אזבסטוזיס וסרטן הריאה. בשל הסכנות הבריאותיות הכרוכות בחשיפה לאסבסט, נוצר הצורך בפירוק ופינוי של חומר זה ממבנים קיימים.

מהו אסבסט? סכנה חבויה בקירות הבית

אסבסט הוא שם כולל לקבוצה של מינרלים טבעיים בעלי מבנה סיבי מיוחד. סיבי האסבסט דקים, ארוכים וחזקים במיוחד, תכונות שהפכו אותו לחומר מבוקש בתעשייה ובבנייה במשך עשרות שנים.

סוגי אסבסט:

קיימים מספר סוגים עיקריים של אסבסט, הנבדלים זה מזה בהרכבם הכימי ובמאפייניהם הפיזיקליים. הסוגים הנפוצים ביותר הם:

• קריסוטיל: סוג האסבסט הנפוץ ביותר, בעל מבנה סיבי גמיש.
• אמפיבולים: קבוצת מינרלים הכוללת את האקטינוליט, הטרומליט והאמוסיט, בעלי מבנה סיבי קשיח יותר.

שימושים בעבר:

בעבר, האסבסט שימש במגוון רחב של מוצרים ותעשיות בזכות תכונותיו הייחודיות:

• בנייה: שימש לייצור לוחות גג, צינורות, אטמים ובידוד.
• תעשייה: שימש בבלימות, אריגים עמידים בחום, חומרי בידוד ואריזות.
• רכב: שימש בבלימות, אטמים ובידוד.

הסכנות הבריאותיות:

למרות יתרונותיו הרבים, התגלה כי חשיפה לאסבסט מהווה סכנה בריאותית קשה. סיבי האסבסט, בשל גודלם הזעיר וקשיחותם, יכולים לחדור עמוק לתוך הריאות כאשר הם נשאפים. לאחר שהגיעו לריאות, סיבי האסבסט עלולים לגרום לתגובה דלקתית מתמשכת, היוצרת צלקות ברקמת הריאה. מצב זה, הנקרא אזבסטוזיס, מקשה על תפקוד הריאות ועלול להוביל לקשיי נשימה חמורים.

חשיפה לאסבסט מקושרת גם לעלייה משמעותית בסיכון לחלות בסרטן הריאה ובסרטן נדיר הקרוי מזותליומה, הפוגע בחיפוי של אברי הבטן והחזה. חשוב לציין כי הסיכון לפתח מחלות הקשורות לאסבסט גדל עם משך החשיפה ועם ריכוז סיבי האסבסט באוויר.

מדוע אסבסט מסוכן?

• סיבי האסבסט עמידים מאוד: הם אינם מתפרקים בגוף ואינם מסולקים ממנו.
• סיבי האסבסט חדים ומחודדים: הם גורמים נזק מכני לרקמות הריאה.
• סיבי האסבסט גורמים לתגובה דלקתית כרונית: תגובה זו מובילה להיווצרות צלקות ברקמת הריאה.
• תקופת דגירה ארוכה: המחלות הקשורות לאסבסט מתפתחות בדרך כלל שנים רבות לאחר החשיפה.

 

מדוע יש צורך של פירוק ופינוי אסבסט?

אסבסט, חומר שהיה נפוץ מאוד בבנייה בעבר, מהווה כיום סכנה בריאותית משמעותית. בשל הסיכונים הכרוכים בחשיפה לאסבסט, נוצר הצורך של פירוק ופינוי אסבסט ממבנים קיימים.

הסיבות העיקריות לפירוק ופינוי אסבסט:

1. בטיחות: הסיבה העיקרית לפירוק אסבסט היא הגנה על בריאות הציבור. סיבי האסבסט, כאשר הם משתחררים לאוויר, עלולים להישאף ולהוביל למחלות קשות כגון אזבסטוזיס וסרטן הריאה. פירוק מבנים המכילים אסבסט מבטיח שהסיביים לא יגיעו למגע עם בני אדם ויסירו את הסיכון לחשיפה.
2. שיפוצים והריסה: בעת ביצוע שיפוצים או הריסת מבנים המכילים אסבסט, קיים סיכון גבוה לשחרור סיבי האסבסט לאוויר. כדי למנוע זאת, יש לבצע פירוק מוקדם של החומר המסוכן לפני תחילת העבודות.
3. שינוי ייעוד: כאשר מבנה המכיל אסבסט עובר שינוי ייעוד, למשל ממבנה תעשייתי למבנה מגורים, יש צורך בפירוק האסבסט כדי להבטיח את בטיחות השוהים במקום.
4. חוק ותקנה: בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, קיימת חקיקה המחייבת פירוק ופינוי אסבסט ממבנים באופן בטוח. חוק זה נועד להגן על בריאות הציבור ולמנוע את התפשטות סיבי האסבסט בסביבה.

החקיקה והתקנות המחייבות פירוק ופינוי בטוח של אסבסט:

החקיקה והתקנות הקשורות לאסבסט בישראל נועדו להסדיר את הטיפול בחומר המסוכן הזה, החל משלב האיתור והאבחון, דרך תכנון הפירוק והפינוי, ועד לטיפול בפסולת האסבסט. התקנות מגדירות את ההגדרות, את הדרישות לבדיקות, את אמצעי הזהירות הנדרשים, ואת האחריות של בעלי הנכסים והקבלנים.

היבטים חשובים בחקיקה:

• חובת דיווח: על בעלי נכסים לדווח על נוכחות אסבסט במבנים שלהם.
• תכנון עבודה: יש להכין תכנית עבודה מפורטת לפירוק ופינוי האסבסט, תוך התייחסות לכל שלבי התהליך.
• הכשרה: העובדים המבצעים את הפירוק חייבים להיות בעלי הכשרה מתאימה לטיפול בחומר מסוכן.
• ציוד מגן: יש להשתמש בציוד מגן אישי מתאים כדי למנוע חשיפה של העובדים לסיבי האסבסט.
• פינוי בטוח: פסולת האסבסט חייבת להיות מאוחסנת וארוזה בצורה בטוחה ולהישלח להטמנה באתר מורשה.

תהליך פירוק ופינוי אסבסט בשלבים

פירוק ופינוי אסבסט הם תהליכים מורכבים הדורשים תכנון מדוקדק וביצוע על ידי אנשי מקצוע מיומנים. מטרת התהליך היא להסיר את חומר האסבסט באופן בטוח ולמנוע את שחרור סיבי האסבסט לסביבה, ובכך למזער את הסיכון לבריאות האדם.

שלבים עיקריים בתהליך:

1. איתור ואבחון:

• סקר ראשוני: ביצוע סקר חזותי על המבנה כדי לזהות את החומרים החשודים כעשויים מאסבסט.
• דגימה ובדיקה מעבדתית: לקיחת דגימות מחומרים חשודים ושליחתן למעבדה לבדיקה וזיהוי מדויק של סוג האסבסט וריכוזו.

2. תכנון העבודה:

• הערכת סיכונים: ניתוח הסיכונים הכרוכים בפרויקט, תוך התייחסות לסוג האסבסט, כמותו, מיקומו במבנה ותנאי העבודה.
• תכנית עבודה מפורטת: הכנת תכנית עבודה מפורטת הכוללת את כל שלבי הפירוק, אמצעי הבטיחות הנדרשים, ציוד ההגנה האישית, אופן האריזה והפינוי של הפסולת.
• אישורים: קבלת כל האישורים הנדרשים מהרשויות הרלוונטיות.

3. הכנת אתר העבודה:

• איטום האזור: איטום האזור בו יבוצע הפירוק כדי למנוע את התפשטות סיבי האסבסט.
• התקנת אמצעי בטיחות: התקנת שלטי אזהרה, גדרות בטיחות ומערכות שאיבה לאוויר.
• ציוד מגן אישי: חלוקת ציוד מגן אישי לעובדים, כולל מסכות נשימה, כפפות, סרבלים ומגפיים.

4. פירוק האסבסט:

• הרטבת החומר: הרטבת החומר לפני הפירוק כדי למנוע התעופפות של סיבי האסבסט.
• פירוק מדורג: פירוק האסבסט בחלקים קטנים ובזהירות כדי למנוע שברים והתפוררות.
• אריזה מיידית: אריזה מיידית של החומר המפורק בשקיות פלסטיק אטומות ועבות.

5. פינוי הפסולת:

• הובלה בטוחה: הובלת הפסולת הארוזה לאתר הטמנה מורשה לפסולת מסוכנת.
• תיעוד: תיעוד מדויק של תהליך הפינוי, כולל משקל הפסולת, מספרי האריזות ויעד ההטמנה.

6. ניטור וניקוי:

• ניטור אוויר: ביצוע בדיקות אוויר לאחר סיום העבודה כדי לוודא שלא נותרו סיבי אסבסט באוויר.
• ניקוי יסודי: ניקוי יסודי של האזור בו בוצע הפירוק.

סיכום

אסבסט, חומר שנראה בעבר חזק ובטוח, התגלה כמסוכן לבריאות האדם. חשיפה לאסבסט עלולה לגרום למחלות ריאה קשות וסרטן. בשל הסיכונים הבריאותיים הגבוהים, פירוק ופינוי אסבסט ממבנים קיימים הפך להיות הכרחי. תהליך הפירוק והפינוי הוא מורכב ודורש ידע, ניסיון וציוד מתאים. הוא כולל שלבים מגוונים, החל מאיתור האסבסט, דרך תכנון מדוקדק של העבודה, ועד לפינוי בטוח של הפסולת. החקיקה בישראל מחייבת ביצוע עבודות פירוק ופינוי אסבסט על ידי קבלנים מורשים, תוך הקפדה על כללי בטיחות מחמירים.